לעבוד בסטארט אפ: לא מה שחשבת

נכון להיום, בישראל פועלים מעל 8500 סטארט אפים בהם מועסקים כ- 300 אלף עובדים (המהווים כ- 80% מכוח העבודה בהייטק). 

אני עובדת עם סטארטאפים כבר 15 שנה, שנים ולמדתי לאהוב את האווירה, את העומס ואת האנשים היצירתיים במיוחד שמצליחים במאמץ ניכר לדחוף את כלכלת ישראל קדימה.

אבל… בשלבי התפתחות מסוימים, סטארט אפים עשויים להוות סיכון לקריירה של עובדים ומנהלים המגיעים ממקומות עבודה שונים ולא מכירים או מבינים את הלכי הרוח התרבות וקצב העבודה.

הנה סיפור אמיתי (כמובן כל השמות בו בדויים).

תמר, מנהלת שיווק, הרגישה עייפה ומותשת לאחר כעשור בחברת פינטק גדולה.

השאיפה לשינוי כוננה בה כבר שנים. נמאס לה מפוליטיקה של "שמור לי ואשמור לך", מהצורך בתחנונים עבור כל דבר כמעט, ומייחסי האהבה שנאה עם המנהלת הישירה.

כבר שנים  שהיא רוצה לעבור לעבוד בחברה בתחום הבריאות. לשם הובילו אותה 10 יחידות ביולוגיה בתיכון, ובעיקר סיפור טרגי אישי של אביה שחלה בסרטן, וההבנה שלה בצורך העז של להתמודד ולהכיר  טוב יותר את כל ההיבטים של  המחלה הארורה.

בכנס בו הציגה את הפעילות של הצוות שלה, פגשה תמר את נורית, אשה מבריקה, אנרגטית וכובשת, מייסדת TRP, סטארט- אפ שלומד את תוצאות הבדיקות של מחלת הסרטן ועושה אופטימיזציה לטיפול הרפואי ומחפשת מנהלת שיווק.

הקליק היה מיידי, וההתרגשות רק עלתה. התפקיד היה נשמע חלומי, השכר, החוזה המפנק, שכלל גם חבילת אופציות והאפשרות לעבוד בחברה עם משמעות אמיתית עבורה.

אחרי המתנה דרוכה שארכה חודשיים, ופרידה ממקום העבודה הקודם תמד התחילה את היום הראשון שלה ב- TRP.

כבר אחרי שבועיים, נכנסה נורית למשרדה, ושאלה: תגידי, אז מתי מוכרים ב- 100 מיליון $?

תמר חשבה שזאת בדיחה והשיבה: "בואי נלך דבר דבר, נבנה את תוכנית השיווק, לפנות לחברת דיגיטל ו..."

"מתי זה? ולמה בכלל צריך חברה נוספת? לא מספיק שמשלמים לך?"- השיבה נורית.

מאז, היחסים כאילו התקלקלו ביום אחד.

תמר הייתה המומה. זה התחיל כל כך טוב...? היא התחילה בתהליך coaching להתמודדות עם קונפליקטים, אבל... היה נראה שהקונפליקט פשוט רק מעמיק. תוך כדי התהליך תמר לא הבינה שהיא בעצם עומדת בפני פיטורין, לא הבינה מה הסיבה שבגללה רוצים לפטר אותה.

כעבור חצי שנה, היא קיבלה הודעת whatsapp מנורית. "המסע הזה שלנו ביחד הולך ומסתיים לצערי. תודה לך על התרומה לחברה. אודה לך אם תסיימי מחר, אבל למען הצדק, נשלם לך חודשיים הודעה מוקדמת. תחזירי את המחשב ל- office manager של החממה".

תמר פנתה אלי לייעוץ ממש בסמיכות לקבלת הודעת הוואטסאפ שערערה אותה מאוד וגרמה לה לירידה בביטחון העצמי והערך האישי.

היא לא הפסיקה לרגע לחשוב על זה. מניסיונה, היא ידעה ששיווק פשוט לא עובד ככה. צריך להבין את הלקוח, את הסקרים, לבנות ולתכנן תוכניות, למתג מחדש ברשתות- בקיצור, המון עבודה. אז איך זה יכול להיות שהמנכ"לית הזו מבקשת ממנה לדלג על שלבים? בלי דו"חות אנליטיקה? בלי חברת פרסום?

ומאיזו סיבה היא פוטרה.

______________________________________________

הסיפור הזה, בהמון גרסאות, מאד נפוץ. להרבה מאוד עובדים שמגיעים לחברות סטרטאפ אין הכרות והבנה של ההתנהלות והמאפיינים השונים בסטרטאפים צעירים ונדרש תהליך התאמה והכרות עם ההבדלים בין גופים שונים.

סטארט אפים מנסים למשוך עובדים מקצועיים בעיקר על ידי משמעות שהן מעניקות לעובדים: greater good, חדשנות, וגם על ידי שכר שלעתים יהיה גבוה יותר מ- corporate- ארגון ותיק וגדול שבו כבר קיימת בירוקרטיה, עם הגדרות ברורות של תפקידים, תהליכים ומשימות. 

אבל יש לזה מחיר.

והמחיר הוא "לעבוד עם היזם".

תמר הופתעה. היא לא הכירה יזמים. כבת למשפחה של שכירים בכירים, רעייה לעובד בכיר ברשות מקומית. כל חבריה עבדו בארגונים, היא בעצמה שאפה להיות שכירה כל חייה. 

מה מאפיין את היזם?

Saras Sarasvathy - חוקרת יזמות, מדברת על 5 מאפיינים חשובים מאוד של התנהלות של יזמים: 

• "ציפור ביד"- כלומר, שימוש במשאבים נגישים על חשבון המתנה למשאבים המיטביים; או טווח קצר על חשבון טווח ארוך (או בקיצור, כל מה שאנחנו, היועצים, מבקשים מהמנהלים לא לעשות. יזמים עוברים לחשיבה מהסוג הזה אך ורק בשלבים מאוחרים יותר של התפתחות החברה, ואם הבורד רואה שזה לא קורה, הוא עשוי לפטר את היזם). בחברות גדולות, עושים הרבה פעילות עם המון משאבים. בסטארט אפ, מנהלים ועובדים נדרשים לעשות הרבה פעילות עם מעט משאבים. 

• "שמיכת תלאים"- כלומר, צוות ובעיקר צוות בכיר, שהיזם מכיר מהחוג החברתי שלו או שלה. תחילה, נותנים לכם את כל האמון, אבל אל תתפתו. האמון הזה יכול להתפוגג בן רגע, כאשר מתגלה מחלוקת שנוגעת לקצב העבודה, ולתוצאות שהבאתם או לא.

• "טייס בקוקפיט"- כלומר, מוכנות לשלוט בכל מה שנעשה בחברה, לטוב ולרע. כך שסיפורי "דיקטטורה" של המנכ"ל (שהוא גם היזם) שתספרו בראיון הבא לא יעבדו עליי. המסקנה שאסיק תהיה שאתם שייכים לקורפורייט- מה שכנראה באמת נכון. סטארט אפ פעמים רבות נסמך על כישורי היזם וקשריו.

• "הסיכון האפשרי"- כלומר, מה הסיכון שהיזם באופן אישי וגם החברה יכולים להרשות לעצמם לקחת. מנהלים ירצו להפחית סיכון או לפחות לנהל סיכון (לכן השכר הגבוה, התקציבים, התהליכים), והיזמים חיים טוב עם אי ודאות על גבול הכאוס, ולעתים הם גם מחוללים אותו.

לא כל המאפיינים קיימים באופן מלא אצל כל היזמים. זה די תלוי בתחום ממנו היזם מגיע, השכלה, בשלות, ניסיון ביזמות, יכולת הקשבה לחברי צוות (אותם גייס.ה בעצמו), למומחים ויועצים, ועוד. 

היא לא אומרת עוד דבר שחוקרים אחרים, ביניהם כמובן גם פרופ' אדיג'ס, .מדגישים. אחד ממאפייני היזם הוא השתנות מתמדת, או מוכנות לשינוי חד- pivot- בכל רגע.

תוך כדי הייעוץ והבנת ההתרחשויות הסברתי לתמר את ההבדלים בין הגישות שלה לבין הציפיות מהסטרטאפ  ויחד הגענו להבנה שדרך העבודה שלה לא מתאימה לציפיות ולדרישות שיש בחברות סטרטאפ קטנות ובעיקר לא מתאים לערכים שלה.  

סטארט אפים הרבה פעמים עובדים על פי עקרון של "Quick and Dirty " (אמרה המיוחסת לסטיב ג'ובס), ומשמעותו שעובדים מהר, לעיתים במחיר של ויתור על איכות, דיוק, או הקפדה על פרטים. עבודה כזו יעילה כשנדרש פתרון מידי, אך היא עלולה להוביל לבעיות לטווח הארוך אם לא מושקעת מחשבה לתיקון או לשיפור הפתרון בהמשך. 

הגישה הזו לא מתאימה לכולם.

ויש עוד פקטור. בתחילת תפקיד חדש, רובנו מנסים "להוכיח את עצמנו", אפילו לנוכח העובדה שהאמצעים העומדים לרשותנו אינם מספקים. בנוסף, יש את הספורט הנוסף, "להתקבל", להיות מוערכים, ועוד.

יזמים, במודע או שלא במודע, משחקים על הרגשות האלה שלנו, הם יודעים למצוא חן בעינינו (זאת אגב תכונה שלומדים אותה בעסקים), ומפתים אותנו "להיכנס". אולם, סימנים ראשונים ש"לא הבאתם את הסחורה" עשויים להביאם לחשיבה רצינית על מקומכם בארגון.

בדיוק כמו שקרה במקרה של תמר שההרפתקה הזאת הביאה את תמר לתחושה כבדה של כישלון.

בייעוץ, אי אפשר ללמוד לוותר על חלום. אבל כן אפשר לשנות את אופן ההסתכלות שלנו על דברים, אפשר למצוא את נקודת האיזון שבין אופי המקום והאופי שלך.  

לא התווכחתי עם תחושת הכישלון המרה של תמר. שוחחנו על הערכים שלה, איפה הם באים לידי ביטוי, לטוב ולרע. ראינו שחלום הסטארט אפ, עם כל ההתרגשות וההתלהבות, לא אפשר לתמר לראות את הערכים המקצועיים שלה והתנגש באופי ובערכים של הסטארט אפ.

תמר ביקשה שאעזור לה לחזור לעולם הקורפורייט, והיום עובדת על הקמת חממה עבור סטארט אפים.

אז למי שבכל זאת רוצה לעבוד עם  החיה הזו שנקראת סטארט אפ, חשוב לעמוד על הדגשים הבאים: 

1. להעמיד את התנאים לגבי המשאבים במונחים של כפיפים, כסף וזמן באמת יידרש לך. לחשוב, האם יש לך מסוגלות להסתדר עם פחות? לנהל מו"מ בגמישות, אך עם הרבה מאד מודעות.

2. אם במהלך הראיון  נעשה שימוש גבוה במילה "כאשר" ( כאשר נקבל, כאשר נגייס, כאשר נשלים את הפיתוח,) כדאי לעצור. ייתכן שזה slippery slope שיוביל אותך לסחרור מסוכן להמשך הקריירה שלך.

3. חשוב לבדוק את העשייה שלך, אפילו למספר דקות, אבל כל יום, לרמה האסטרטגית: האם היעדים שלנו ברי השגה? האם יש רעיונות נוספים שאפשר ליישם כאן? לייצר תיעדוף מובנה של המשימות שמוסכם מול ההנהלה. 

4. במקרים שבהם יש ציפייה לביצוע של משימות "קטנות" שעדיף להאציל סמכויות ולתת אותן לביצוע של מישהו /י אחר/ת עדיף לעשות זאת וכמובן בתיאום לפי התיעדוף.

5. במקום לומר "אני לא מסכים.מה". עדיף לומר "אפשר. רק שים לב שזה ידרוש... ואז רשימה בת 10 סעיפים, רצוי בכתב.

וכמובן תמיד מומלץ להיעזר ביועצ/ת שמבינה ומתמחה בסטרטאפים שתוכל לעזור להתכונן לראיון ולעבודה עצמה

בהצלחה!