לשנות את כיוון אלומת הזרקור - ולחסוך כסף.
עסק שמייצר מוצרים פיזיים, צריך להתמודד עם תהליכים מורכבים והרבה מאד משתנים שמשפיעים בסופו של דבר על מחיר המוצר, עוד לפני שנקבע מחיר המכירה לצרכן. לרוב עסקים יצרניים מתבוננים בשתי אלומות מרכזיות, הכנסות והוצאות. אני רוצה להמליץ לכם להפנות את אלומת הזרקור לכיוון אחר, או להדליק אחד נוסף, ולהתבונן במקום חשוך בו מסתתר הרבה מאד כסף. כיועצת עסקית של יצרנים ויצרנית בעצמי, עולות לי וללקוחות, לא פעם דילמות בנוגע לרכישת חומרי האריזה של המוצרים. האם לרכוש חומרי אריזה בכמות גדולה ולשלם עבור יח' מחיר נמוך יחסית, לאחסן אותם אצלי עד לסיום המלאי או לחילופין לרכוש בכמויות קטנות יותר ואז עלות ליח' יותר גבוהה ומשפיעה על הרווחיות של המוצר הבודד שנמכר לצרכן.
כשהתחלתי לייצר מוצרים והגעתי בעצמי להתמודד עם הדילמות האלה החלטתי להתמקד בעלויות הנלוות של חומרי האריזה, של האחסון והמימון שלהם ולא רק בעלויות של החומרים עצמם. לדוגמא: קופסת מארז, סרט קישוט, מדבקות, צנצנות, תויות, ארגזים, נספקים וכו'. שאלתי את עצמי כמה ימים אני מעריכה שאצטרך לאחסן את חומרי האריזה? מספר הימים שהתקבל שיקף לי את הזמן שבו אני בעצם מממנת את האריזה בעצמי עבור הלקוח. כלומר, המקום והכסף עבור זמן האחסון לא מחושבים בדרך כלל והכסף הזה נסתר מחישוב ההוצאה הישירה. בחישוב מהיר זיהיתי כי התשלום עבור חומרי האריזה מבוצע בתוך פרק זמן קצר יותר מפרק הזמן שלוקח לי לעשות שימוש בחומרים האריזה. כאמור, אני משלמת ביום X והכסף נכנס ביום מאוחר יותר Y. התשלום שלי כמובן שנושא ריבית, מה שמייקר את כל הסיפור. החלטתי לעשות מעשה ולרכוש כמות אריזות קטנה יותר. הפעולה הזו פינתה לי מקום במחסן, הוזילה את התשלום ששולם לספק האריזות והקטינה את הריבית. את המקום שהתפנה ניצלתי לטובת פעילות עסקית שהניבה הכנסה נוספת, פאסיבית. בסופו של התהליך, הפער בתוספת המחיר ליח' בחומרי האריזה בין כמות גדולה לקטנה נסגר בזכות הרחבת ההתבוננות בהיבטים העקיפים והמשמעות הפיננסית שלהם, כלומר יצאתי מהקופסה.
