שיתופיות

ביזקו מארח את עומרי גפן

במפגש Live מרגש שהתקיים בזום .

משתתפים: ליאת זילברמן, רחל מולא נצר, עמרי גפן

שותף מייסד בקבוצת גומא גבים, מסייע כיועץ להנהלות בתהליכים מורכבים, מנהל קורס המו”מ של “להב הכשרת מנהלים” באוניברסיטת תל אביב, מנחה קורס הגישור בפסיכולוגיה החברתית של הבינתחומי, אחד היועצים והמרצים המובילים בישראל בתחומי שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות.

שיתופיות- חיבור בין שני גופים או יותר במטרה ליצור ערך משותף חדש. בכל מערכת יחסים יש שיתופיות והשאלה היא האם היא מוגדרת או מצליחה. הצלחה של שיתופיות מצליחה במידה ומערכת היחסים

במיזוגים מצליחים בין 35%

אחד הכשלים הבולטים הם האופן הלא מספיק מסודר שבו מתקיימים החיבורים- כאילו על הדרך ולא בצורה מוגדרת ומסודרת. להגדיר פרמטרים, לדעת לנהל ולהוביל את החיבור לדעת נתח.

המון מצבים שאנשים טובים וכוונות טובות חוברים יחד ונופלים

. הנפילות האלו גם אם יוצאים מהן ללא נזק יכולים להיות כואבים ולגבות מחירים.

איך יודעים לבחור שיתופי פעולה נכונים?

האקראיות הלא אקראית- זיהוי הזדמנות וניהול הדרך ליצירת חיבורים. חשוב לא להשאיר מפגשים ליד המקרה.

ברגע שזיהינו פוטנציאל- האלמנט הראשון נקרא ערך- למה כדאי לי ליצור את שיתוף הפעולה? חשוב לא להניח הנחות לגבי הצד האחר, לא ליפול לסגמנט הרומנטי של ה”משהו החדש” במיזוג שעשינו עם המתחרה הכי גדול שלנו קבוצת גומא עם גבים שאלנו כל הזמן למה אנחנו חוברים יחד.

בעבר מנהלים היו שואלים לגבי האפקטיביות שלהם. היום שאלת השאלות היא איך אני רלוונטי לעובדים, ללקוחות, לסביבה. ואם אני רלוונטי אני צריך גם להיות אפקטיבי.

כמעט ואין אפשרות להיות רלוונטי לבד- בשום זירה זה לא מתאפשר.

בנייה בצורה נכונה צריכה להיות סיסטמתית ולא כמו שנהוג מאוד בישראל להניח “יהיה בסדר” הכ”כ אופייני. ברגע שהאמון ביננו לא מוגדר אין לנו אפשרות להמשיך להתקדם.

איזה עוד יסודות צריך כדי ליצר שיתוף פעולה מוצלח?

במודל שאנחנו בנינו וסביבו אני גם כותב ספר אני כותב שיש 4 אבות מזון

הראשון: הערך- מה האינטרס של כל צד בשיתוף הפעולה.

השני: המבנה- ההיבטים הפורמליים – הגדרת המחויבות/התפקידים של כל צד בשת”פ

השלישי: מערכת היחסיםכימיה טובה וערכים משותפים שמחברים אנשים זה לזה ברמה האישית.

הרביעי: המחויבות- היישום ארוך הטווח

איך בודקים האם יש פוטנציאל?- כל צד בשת”פ צריך להיות מסוגל לומר מה יוצא לו משיתוף הפעולה.

דוגמאות לערכים:

הישרדות זו סיבה ממש טובה לערך משותף

מיקוד- כל עסק צריך למצוא את המיקוד שלו ולא לעשות את הכל בעצמו.

הגדרה מחדש –למשל במצבי משבר יש לעסק צורך להגדיר את עצמו מחדש

איך אנחנו עומדים להתנהל בעידן החדש- הקורונה האיצה את העולם לחשוב מחדש על היערכות עסקית. למפות את המתחרים

שיתופי פעולה יכולים לסייע לעסקים להמציא את עצמם מחדש. לאפשר יכולות /פניות/קהלים ועשייה אפקטיבית.

שיתוף פעולה בין מתחרים

להפסיק לחשוב במונחי “הלנו ולצרינו” ולהתחיל לחשוב איך אפשר להרוויח יחד?

 

 

 

 – מס

השלבים ליצירת שיתוף פעולה נכון ומוצלח

  • בירור עצמי של המטרות של העסק, מה אני מוכן לתת מבחינת משאבים והשקעה כלפי שיתוף הפעולה שאני מעוניין בו. הדבר הראשון והחשוב ביותר ליצירת שיתוף פעולה חייב להתחיל מהגדרת מטרות. זה דבר שרובינו לא עושים גם אנשים לא עושים גם עסקים לא לפעמים גם חברות גדולות לא עושות ומהסיבה הזו הרבה שיתופי פעולה לא מצליחים להחזיק לאורך זמן. לכן כל עסק צריך להגדיר מה המטרות שלו בשיתוף הפעולה.
  • אחרי שעושים את שיעורי הביית האלה, אפשר לפנות לצד השני, כשהמטרה היא ליצור שפה משותפת שכוללת ערכים מטרות, קהלי יעד ועל מה שקורה במציאות הכוללת של השוק – הכל כדי לבדוק את הפערים בהבנת המציאות והעובדות. רק אחרי שאנחנו מבינים את המגרש ואת המשחק בצורה דומה.

  • כל אחד מהצדדים צריך להרגיש ששיתוף הפעולה הזה מקדם את הערכים שלו. זה לא צריך לבוא בהסכמה הדדית אבל אם לא שני הצדדים מרוויחים מהחיבור, זה יתמוסס גם אם החיבור מעולה. זה יתמוסס אחרי חודש, חודשיים, שנה זה יתמוסס. הרווח לא צריך להיות זהה והוא לא בהכרח רווח במושגי כסף אבל הוא חייב להיות מוגדר ומוצהר בין שני הצדדים.

  • אחרי שנוצר הבסיס הראשוני מגיע שלב המשא ומתן. רצוי לא לנהל משא ומתן על כסף אלא על הדברים שחשובים לי. בכסף זה נושא קל: אחד רוצה למכור יקר והשני לקנות זול יש פער ואז זה פשוט. אבל במציאות זה לא נכון. באים לעשות שיתוף פעולה אנחנו צריכים לראות מה כל אחד רוצה להרוויח. בדרך כלל זה לא דברים סותרים, שאם זה כן דברים סותרים אז אין על מה לעבוד. 

אם בונים את התהליך נכון אז לוקח זמן קצר מאד למצא את הסתירות ולקבל החלטות. אם אין סתירות אפשר להתקדם כדי לייצר לכל צד את הרווח הרצוי לו. זה תהליך שצריך לעבור אותו צעד אחר צעד כי אחרת מגיעים מהר מאד לכסף ונוצר חירבוש כי בכסף נורא קל לא להסתדר.

ומה לגבי שיתופי פעולה בחו"ל

בנוסף לשלבים שהגדרנו קודם חשוב להוסיף על המטרות ועל המשאבים שעסק מוכן להשקיע/לתת את ההבנה שהפסיכולוגיה בצד השני שונה. בפניה למדינה זרה כלשהי, גם אם אני לא מכיר את המנטליות שם, אני צריך להבין שאולי הם רואים את הדברים אחרת ולהיות הרבה יותר ורגיש ולא לנקוט בגישת הת’כלס הישראלית.
לתת את הזמן ולאפשר את השיח    ולהבין מה חשוב, כמו שאומרים יש לנו שתי אוזניים ופה אחד, להקשיב פי שניים מהדיבור ועם הרבה רגישות וידיעה שאנחנו לא יודעים בדיוק איך ז ה נופל על הצד השני. זה אולי החלק הכי חשוב וזה מאד קל אחר כך. זה אותו דבר. בדיוק כמו שאמרנו, אין שום הבדל.
לכל אדם יש צרכים ואם אני יכול להציג לו את החיבור שלי לצרכים שלו, זה החיבור. ומאד חשוב להבין מה האינטרס שלך ומה האינטרס של הארגון מה קורה בפנים.
מרי : לא נגענו היום בשיתופי פעולה פנים ארגוניים, שזה לייב אחר לגמרי. יש לנו קהילת משאבי אנוש וקהילת ארגונים שאנחנו מטפחים…. אז שם זה נושא אחר לגמרי איך עושים שיתופי פעולה פנים ארגוניים בין המחלקות, בין האנשים. 

לינק לספר של גלעד (באנגלית)

 https://collaboratesuccess.com/il_launchעבור 30 הביזקואים הראשונים, הנחה נוספת של 20% בקוד bizc20

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

8 מהמנטורים המובילים בישראל בטיפים ששווים זהב, תוך כמה דקות אצלך!